ענתות – היסטוריה והתפתחות עוד מימי התנ”ך

ענתות

ישנם לא מעט אתרים היסטוריים בישראל, והעבר של אזור זה בעולם רווי בסיפורים, אגדות, ואתרים מיוחדים, כמו גם לא מעט סימני שאלה. אחד ממאות, אם לא אלפי שאלות לא פתורות אלו, שמי יודע אם תיפתרנה ביום מן הימים, היא השאלה של ענתות.

האתר המקראי ענתות משויך, לפחות לפי הסברה, לסיפור המקראי, למיקומה של העיר ענתות. ספר ירמיהו נפתח עם ענתות, כבר בפרק א’ פסוק א’ נכתב: “דברי ירמיהו, בן-חלקיהו, מן-הכהנים אשר בענתות, בארץ בנימן”. לא פחות משש פעמים מצוינת ענתות בספר זה, כאשר פעמיים מתוכן לא מנבאות עתיד מזהיר לאנשי העיר:

“לכן, כה אמר יהוה צבאות, הנני פקד, עליהם: הבחורים, ימתו בחרב, בניהם ובנותיהם, ימתו ברעב. ושארית, לא תהיה להם: כי-אביא רעה אל-אנשי ענתות, שנת פקדתם.” (פרק י”א, פסוק כ”ב\כ”ג).

לא רק בירמיהו, ענתות מתוארת גם בספר מלכים א’, שם מסופר לקורא כי המלך שלמה הגלה מירושלים את אביתר הכהן לענתות אחרי שהאחרון תמך דווקא באדניה, וזאת במקום להורגו, גזר דין חומל יחסית, על רקע יחסיו של אביתר עם אביו דוד המלך: ” ולאביתר הכהן אמר המלך ענתת לך על שדיך כי איש מות אתה וביום הזה לא אמיתך כי נשאת את ארון אדני יהוה לפני דוד אבי וכי התענית בכל אשר התענה אבי “.

האתר ההיסטורי של ענתות

ענת היא אלה כנענית, אלת המלחמה, הציד והפריון, עם מקבילות גם במצרים (איזיס) וגם ביוון (אתנה). ככל הנראה ענתות קיבלה את שמה מאותה ענת, שכן נראה כי המקום היה בזמנו אתר פולחן לאלה זו. כמו ענתות, גם ענת מוזכרת בתנ”ך, גם בענתות וגם בישוב בית-ענת: “נפתלי לא הוריש את ישבי בית שמש ואת ישבי בית ענת וישב בקרב הכנעני ישבי הארץ וישבי בית שמש ובית ענת היו להם למס” (שופטים א’, פסוק ל”ג).

כיום האתר ההיסטורי המפורסם מכונה חורבת עלמית, והוא שוכן בגובה מרשים של למעלה משש-מאות מטרים מעל גובה פני הים. לא רחוק ממנו נמצאים נחל זמרי (אכזב) המפורסם שכן הוא עובר ממש דרך פסגת זאב, כמו גם שמורת הטבע נחל פרת המעניינת, עם מנזריה, הארכיאולוגיה שבה, המעיינות הטובים, החיות הרבות, ופינות החמד המזמינות שהיא מציעה למבקרים.

בכיפה הדרומית מערבית של אתר ענתות נמצאים לא מעט שרידי מבנים עתיקים ומערות, כמו גם מערות קבורה, בורות מים ועוד. לא חסרות עדויות לפעילות ענפה ושוקקת, ממש כשל עיר, אשר בזמני קדם הייתה פעילה עד מאוד. הפעילות התבטאה גם במסחר כמובן, ובאתר ההיסטורי נמצאו מטבעות כסף קדומים מתקופת הריבונות היהודית בחבל יהודה של ארץ ישראל, במאה הרביעית לפני הספירה (טביעות “יהד”).

מערות קבורה מרשימים, שרידי גת עתיק, ואפילו קטע פסיפס שרדו את מהלך השנים ואת פגעי מזג האוויר, מספיק כדי לצייר תמונה על חיים שכבר אינם, על עיר שכיום היא אתר היסטורי מרתק.

ענתות בימינו – היישוב עלמון

היישוב עלמון של ימינו נקרא על שם ענתות העתיקה מתקופת התנ”ך – הרי היא חירבת עלמין שבהרי בנימין. מדובר ביישוב קהילתי קטן וחילוני באופיו, שמציע פעילויות תרבות שונות מוזיקליות ואחרות. הישוב מהווה שער כניסה לבאים לטייל ולחקור את שמורת עין פרת הסמוכה והיפה.

היישוב, על שלוש-מאות משפחותיו, משקיף על צפון מדבר יהודה, החל את דרכו בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת עם גרעין של כשישים משפחות אשר הגיעו מירושלים השוכנת דרומית לישוב. למרות התנגדויות שונות ומשונות, הרי שבסופו של דבר קיבל הגרעין את הרשות להתיישב במקום בזכות צרכים ביטחוניים – הרצון ליישב את האזור בישובים יהודיים לשמירה על קרקעות המדינה.

ההתיישבות החלה בחמישה עשר בתים שהתקינה החטיבה להתיישבות. במבט קדימה הייתה תוכנית כי המתיישבים יבנו את בתיהם בשיטת “בנה ביתך”, תוכנית המאפשרת לאנשים לבנות את ביתם לפי התוכנית שלהם, כאשר המדינה מקצה את הקרקע ומאשרת את הבנייה.

בתוך עשר שנים גדל הישוב לכדי שישים משפחות, ועשור לאחר מכן כבר החלו בפיתוח שכונה נוספת בקרבת היישוב. במהלך הפיתוח והעשור הראשון של שנות האלפיים מנה היישוב קרוב לשמונה מאות ושלושים מתיישבים, מאוכלוסיה מגוונת מאוד.

מאז ועד היום התיישבו עוד ועוד משפחות ביישוב, וכיום הוא כולל עולים חדשים ועולים וותיקים, משפחות עם ילדים כמו גם רווקים ורווקות, אומנים, בעלי מקצועות חופשיים ואנשי מקצוע מכל סוג. רבים נוסעים יום יום לירושלים לצורך פרנסה, אך כיום ישנם אפילו מספר עסקים קטנים הפועלים במרץ בתוך היישוב עצמו.

קרדיט תמונה – freepik.com