מצב הדיור ביישובים והתיישבויות סיכום 2024
שנת 2024 לא הייתה שנה קלה בישראל. למעשה, היא נחשבת לאחת השנים הקשות ביותר שידעה המדינה החל מהקמתה ב-48'. אם זאת, ולמרות זאת, הצליחה מדינת ישראל להתחדש, להתקדם, ואפילו להקים ישובים חדשים.
מצב הדיור טוב או לא טוב, תלוי מאיזה פרספקטיבה בוחרים להתבונן. אנו נגיע בכמה וכמה אספקטים של תחום זה, כדי לנסות ולצייר תמונה רחבה על נוף הדיור של ישובי ישראל בימינו, בואנו שנת 2025.
יישובים חדשים ומתחדשים בשנת 2024
גורמים רבים, פרטיים ומוסדיים כאחד, מנסים בכל כוחם לקדם את הקמתם של כמה עשרות ישובים חדשים בישראל. חלקם בגליל, אחרים בנגב, ועוד אחרים ביהודה ושומרון. מאמצים אלו לא החלו בשנת 2024, אך חלק מהם נושאים פירות דווקא בשנה זו, שתהווה יריית הפתיחה לכמה וכמה ישובים חדשים בישראל, ולאלפי יחידות דיור חדשות.
- הדיור ביהודה ושומרון – גם יו"ש מתחדשת ובקרוב תציע פתרונות דיור בישובים החדשים שקיבלו אישור במהלך 2024. אביתר, גבעת אסף, שדה אפרים, חלץ ואדוריים. אלו חדשות טובות לא רק למתיישבים חדשים שמבקשים לעבור ליישב את האזור, אלא גם לדיירים וותיקים שנאלצו לחיות עד כה בקרוואנים, בהמתנה לאישור רשמי לעלייה על הקרקע, ותוכניות הבניה כוללות אלפי יחידות דיור חדשות.
- מבואות ערד צומחת – השיח על העיר כסיף שצפויה להתרומם מן האבק בואנו צומת תל ערד מתחמם, כאשר אושרו לא פחות מחמישה ישובים חדשים שעתידים לחבור יחדיו בעתיד. חמשת היישובים הכפריים יכללו ישוב אחד עבור האוכלוסייה הבדואית של האזור, עם סה"כ 3,000 יחידות דיור חדשות בתכנון.
- פינוי בינוי בממדים גדולים – שנת 2024 הצביעה על שינוי בפרספקטיבה של פרויקטים לפינוי בינוי. לא עוד תיעדוף של פרויקטים נקודתיים, בניין פה בניין שם, המדינה מכוונת יותר לפרויקטים גדולים שמקיפים חידוש של שכונות שלמות ומתחמים גדולים, מה הוביל לפוטנציאל גבוה הרבה יותר, לעיתים בעשרות ואף במאות מונים, לפתרונות דיור למשפחות בכל הארץ. המובילות היו ירושלים, נתניה וחיפה, כאשר תל אביב מפגרת מאחור, אך בהחלט עדיין על המפה עם פרויקטים קטנים יותר של תמ"א. ההשפעה על היישובים הקטנים יותר צפויה להיות בעיקר שחרור של יחידות קיימות לטובת מעבר לערים הגדולות.
המלחמה, הישובים, וזינוק במחירי הדיור בשנת 2024
מעבר לפיתוח של יחידות חדשות בכל רחבי הארץ, ומתן אור ירוק להקמת ישובים חדשים למהדרין, הרי ששנת 2024 הביאה עימה גם כמה מכות חזקות במיוחד לעשרות אלפי אזרחים ישראלים. לא פחות מארבעים וחמישה ישובים צפוניים פונו במהלך מלחמת חרבות ברזל, כולל מטולה וקריית שמונה, לצד ישובים קטנים כמו צבעון וקיבוצים וותיקים כמו דפנה וראש הנקרה.
המצב הבטחוני לא פסח על ישובי הדרום, כאשר 36 ישובים, כולל קיבוץ בארי והעיר שדרות, שלחו את תושביהם הרחק מיחידות הדיור שלהם והלאה, לחיי נוודות שתאריך הסיום שלה בסימן שאלה. נכון לכתיבת שורות אלו, לא פחות מרבע מיליון בני אדם פונו מבתיהם במהלך המלחמה. במדינה בה פחות מעשרה מיליון תושבים, מדובר בכמות אדירה, וסיטואציה לא קלה שמשפיעה, בין היתר, על מצב הדיור ברחבי הארץ, ופתרונות – אין!
לא רק המלחמה, ואולי גם בגלל המלחמה, מחירי הדיור בישראל טיפסו במהלך 2024 בממוצע של כמעט 7%. העלייה במחירים לא בהכרח תואמת את המצב, שכן גם בערים בסיכון מפאת המלחמה נרשמו עליות, ואפילו חדות, במחירי הדירות להשכרה, כאשר הביקוש גבוה יותר לדירות עם ממ"ד.
מרבית העוברים לישובים הקרובים לקו העימות הם אנשים שחיו קרוב עוד יותר לקו העימות. הם רוצים, או חייבים לצאת מהבית שלהם, אך לא רוצים ללכת רחוק מדי. הפתרון הוא ערים כמו צפת בצפון או באר שבע בדרום, והמחירים בערים אלו עלו בהתאם.
נראה כי מגמות אלו, הטובות והקשות כאחד, ימשיכו להתגלגל עימנו עמוק לתוך 2025, וגם אם המלחמה תסתיים במהרה, הרי שאת השלכותיה בכל התחומים, כמו גם על מצב הדיור בישובים בישראל, נראה גם עוד שנים רבות קדימה.
קרדיט תמונה – freepik.com
